בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, שמות כ״ז

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

« הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 26 הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 28 »
מקור מדרש לקח טוב, שמות כ״ז
1 ועשית את המזבח עצי שטים. היה מונח לפני המשכן.
2 ועשית סירותיו. אלו הפסקתרין. תנן התם במס' תמיד פסקתר היה כלי גדול מחזקת לתך, ושתי שרשרות היה בה, אחת שהוא מושך בה ויורד, ואחת שהוא אוחז בה מלמעלה, בשביל שלא תתגלגל, והיו מורידין בה הדשן מעל גבי המזבח.
3 ויעיו. אלו המגרפות שהיו גורפין בה את הדשן ומקבצין אותו.
4 ומזרקותיו. לנסוך היין.
5 ומזלגותיו. אלו צינורותיו, ד שבהן מהפך את אברי העולה על גבי המזבח כדי שיתעכלו.
6 ומחתותיו. להקטרה.
7 ד״א ומזרקותיו. לקבל הדם, ומחתותיו להוציא הדשן.
8 ועשית לו מכבר. פירושו מעשה רשת, שהיא עשוי ככברה.
9 ונתתה אותה תחת כרכוב. זה הסובב של מזבח.
10 נבוב לחות. חלול, כענין שנאמר ואיש נבוב ילבב איוב יא יב.
11 ועשית את חצר המשכן. עמודי החצר ששים, וכתיב איך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים פסוק יח, כיצד חמשים בחמשים, המשכן בקצה החמשים מקום המשכן שלשים, ואחורי המשכן עשרים, ונמצא לפני המשכן חמשים אורך בחמשים רוחב, נמצינו למדין שהיה לפני המשכן חצר חמשים על חמשים, לפי שבשפת חמשים היה פתח המשכן, וסביבות המשכן היה עשרים אמה לשלש הפאות פאת ימה עשרים אמה חצר עד המשכן, ופאת צפון עשרים אמה חצר עד המשכן, ופאת נגבה חצר עשרים אמה עד המשכן, ולפני המשכן חמשים אמה חצר וברוחב החצר קלעים חמש עשרה אמד, מצד זה, וחמש עשרה אמה מצד זה, ושער החצר עשרים אמה, הכל חמשים אמה.
12 לכל כלי המשכן וגו׳ וכל יתדות החצר. אלו הסיכין שקושרים בהן החבלים של קלעים.
13 2 סליק פרשת תרומה פרשת ואתה תצוה 999כתיב לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך שה״ש א ב, אדונינו מורינו רבנא טוביהו, בנו של ר' אליעזר הרב הגדול זצוק״ל אמר משום אביו, אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבונו של עולם, בשעה שנתת תורה לעמך ישראל, יצא שמך בעולם כשמן תורק, שריחו הולך למרחוק, ואם תאמר תורק לשון נקבה, הרי שמן לשון זכר, שנאמר טוב שם משמן טוב קהלת ז א, ואם על השם הוא עונה, הרי כתיב טוב שם, אלא השמן ששמו תורק, לפי שכשאמר הקב״ה אנכי לא יהיה לך, אמרו אומות העולם לכבודו הוא דורש, כיון ששמעו שאר הדברות, כבד, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, הודו למאמרות הראשונות, על כן עלמות אהבוך, אפילו אומות העולם העלומים מן המצות אהבוך אומרים כי קדוש ה׳ אלהינו, ועוד חזר ודרש, לריח שמניך טובים, זה שמן המאור ושמן המשחה, שמן המאור, דכתיב ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, ושמן המשחה, שבו נמשחו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים, וכולו קיים לעתיד לבא. טובים זה האור, ואין טוב אלא האור, שנאמר את האור כי טוב בראשית א ד, על כן עלמות אהבוך, אלו תלמידי חכמים העלומים בבתיהם, ואין להם משא ומתן בשוק ורואין ספר תורה ומתנחמין ואוהבין את השם הנכבד והנורא אשר מעשיו נוראים.
14 ואתה תצוה את בני ישראל. הפקיד את משה רבינו פקיד עליהם, אתה ולא איש זולתך.
15 תצוה. אין ציווי אלא מיד ולדורות.
16 את בני ישראל. ולא לאומה אחרת.
17 ויקחו אליך. אתה גזבר על הדבר.
18 שמן זית זך. מה זכה שמן זית מכל השמנים, לפי שאין שמן זית יוצא אלא על ידי כתישה, כך אין אדם נוחל חיי העולם הבא, אלא מתוך צער, ולא דברי תורה נוחל אלא מתוך חיי צער, לכך נמשלה כנסת ישראל בזית, שנאמר זית רענן יפה פרי תואר ירמיה יא טז, מה הזית מתמתקין על ידי כתישה, כך ישראל ע״י יסורין חוזרין למוטב, בנוהג שבעולם מי שיש לו שמן רע, דולקו בנר, ומי שיש לו שמן טוב אוכלו בתבשיל, וכאן חילוף הדברים, הזך לנרות, והשני למנחות, ולמה כן, שהזית מביא אורה לעולם, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע אתה אור לנו ואתה צריך לאורה, כי אתה תאיר נרי תהלים יח כט. אמר רב ברכיה ברבי תולדות האש מלמעלה אין כח בעין לראותו, שנאמר ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות וגו׳ יחזקאל א יג, והברק אין בעין כח לראותו, ואינו צריך לאורה שלכם, אלא כדי לזכות אתכם ולהאיר לכם. א״ר יוחנן מה שיש בתוך עיניך אין אתה יכול לעמוד, ואתה תאיר לי, העין הזה לבנה ואמצעה שחור, מאין הוא צריך לראות לא מתוך הלבנה, ואינו כן אלא מתוך השחור הוא רואה, על אור עיניך אין אתה יכול לעמוד ואתה תעמוד על דרכיי, ושמא יטעך יצרך לומר שצריך לאורה, אמר רב אבין הלוי ברבי מי שהוא עושה לו חלונות בבנינו עושה אותם רחבות מבפנים וצרים מבחוץ, כדי שיהא האור נכנס מבחוץ, אבל בבית המקדש אינו כן, אלא צרים מבפנים ורחבים מבחוץ, למה שממנה יוצאה אור לעולם, ואם מתוך ביתו אורה יוצא לעולם, אינו צריך לאורה שלכם, ואם תאמר למה כדי לזכות אתכם להאיר לכם.
19 להעלות נר תמיד. שיהא אורך לפני תמיד, אמר דוד אור זרוע לצדיק וגו' תהלים צז יא.
20 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו. שלא יטעך יצרך שהוא צריך לאורה, ראה מה כתיב באהל מועד מחוץ לפרכת, ולא היתה המנורה צריכה להינתן אלא לפנים מן הפרכת אצל הארון, והיא נתונה חוץ לפרכת אלא להודיעך שאינו צריך אורה משלך אלא לזכותך. בנוהג שבעולם אדם עשה לו מטה ושלחן ונותן את המנורה משמאלו, אבל בית המקדש אינו כן המנורה מימין השלחן, שנאמר ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נוכח השלחן על ירך המשכן תימנה שמות כו לה אלא להודיעך שאיני צריך לאורה משלך אלא כדי לזכותך. אמר הקב״ה לעולם הבא שכולו אורה לישראל וחשיכה לאומות העולם שם אני מאיר לכם, שנאמר כי החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳ ישעיה ס ב, את מוצא מי שהוא נתון בחשך רואה מה שבאור, אבל מי שהוא באור אינו רואה מה שבחשך, אבל הקב״ה אינו כן, הוא אור ועמו האור חונה, שנאמר עוטה אור כשלמה תהלים קד ב, ורואה מה שבחשך, כמו שאומר והוא גליא עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא דניאל ב כב, ולמה צריך האור מכם, אלא כדי לזכות אתכם ולהאיר לכם, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וגו׳ ישעיה ס א. א״ר יהודה בר' אלעאי השמש הזה הוא נתון בתוך התיק, שנאמר לשמש שם אהל בהם תהלים יט ה, ובתקופת תמוז יוצא מתוך תיקו כדי לבשל הפירות, ואין בריה יכולה לעמוד בה, ומה אם שמש אחד ממשמשיי אין יכולין לעמוד כל באי עולם לפניו, למה שאורו קשה, ואני צריך מכם אורה, אלא לזכות אתכם, והיה לך ה׳ לאור עולם ואלהיך לתפארתך ישעיה ס יט. כיצד עושין את השמן, שנו רבותינו זיתים היו ניכרין להן שהיו עושים פירות נאים ויפים, היו נוטלין אותן וכותשין אותן, השמן הראשון היו פורשין אותה למנורה, והשני למנחות, לקיים מה שנאמר שמן זית זך כתית למאור, אמר לו הקב״ה למשה אמור להם לבניי, בני בעוה״ז אתם זקוקין לאורו של בית המקדש, ואתם מדליקין נרות לתוכו, אבל לעתיד לבא בזכות אותו הנר שאתם מדליקין, אני אגאל אתכם על ידי מלך המשיח, שהוא משול בנר, שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי תהלים קלב יז.
21 כתית למאור, שלא כשמן הבדדים, אלא שמן כתית בידים.
22 מערב עד בקר. תן לו מדה שתהא דולקת מערב עד בקר.
23 חוקת עולם לדורותיכם. זה בשורה לעתיד לבא.
24 מאת בני ישראל. ולא מן העובדי כוכבים.
פירוש הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, שמות כ״ז
1 אלו הפסקתרין. וכן ת״א פסכתרותיה. והמלה יונית ******* ופי׳ יורה.
2 במס׳ תמיד. פ״ה מ״ה דף ל״ג ע״א. והמאמר הזה מובא בערוך ערך פסקטר והרמ״ל הציג רשימת הדף אחר מלת בשבת ובאמת יש לרשום אחר מלת בתמיד ומלת בשבת מוסב למטה בשבת כופה עליה פסקטר וכן יש לתקן בערוך שם בסיפא בריש צו. צ״ל בספרא.
3 ויעיו. הוספתי ונמצא לנכון בכ״י פלארענץ.
4 אלו צינורותיו. וכן ת״א והוא שהביא רש״י עה״ת ובלשון חכמים יומא י״ב צנוריות. ד. שבהן מהפך. עיין בפירש״י עה״ת.
5 להקטרה. עי׳ רש״י עה״ת.
6 ד״א ומזרקותיו לקבל הדם. וכן הביא רש״י לקבל בהם דם הזבחים.
7 זה הסובב. זבחים ס״ב ע״א ועיין רש״י עה״ת.
8 המשכן בקצה החמשים. עיין עירובין כ״ג ע״ב וברש״י עה״ת פסוק י״ח.
9 אלו הסיכין. פי׳ יתדות, ויתד תהיה לך תרגם וסיכא תהוי לך:
10 אדונינו ומורינו. בכ״י פלארענץ כתוב טוביהו בנו של ר׳ אליעזר הרב הגדול ז״ל אמר משום אביו. ובכ״י שלפנינו הוסיפו המעתיקים התוארים ועיין מה שכתבתי במבוא.
11 ואם תאמר תורק לשון נקבה כו׳ אלא השמן ששמו תורק. בפירושו לשה״ש כתב יד הביא וז״ל שמן תורק אבא מרי ז״ל פי׳ הוא שם שמן שריחו טוב למאור לפי שלא נאמר שמן יורק ששמן לשון זכר וגם השם לשון זכר לכך נאמר שמן תורק כי תורק הוא שם השמן.
12 אין צווי אלא מיד. ספרא צו וסוף אמור קדושין כ״ט ספרי ריש במדבר ומובא בילקוט תצוה רמז שע״ז, והזהיר פ׳ ע״א.
13 אתה גזבר על הדבר. ספרא פ׳ אמור ותנחומא תצוה, והזהיר שם וכן דף צ״ט ע״א.
14 בנוהג שבעולם. תנחומא תצוה ומובא בילקוט רמז שע״ח. ובס׳ והזהיר צ״ט ע״א.
15 ולמה כן. כן מובא גם בס׳ והזהיר.
16 א״ר ברכיה ברבי. תנחומא שם ובילקוט המאמר קטוע ומובא בס׳ והזהיר שם.
17 א״ר יוחנן. תנחומא שם. וילקוט שם. והזהיר צ״ט ע״ב ובכ״י פלארענץ אמר ר׳. וחסר השם. יוחנן״.
18 אמר ר׳ אבין הלוי ברבי. תנחומא וילקוט והזהיר. ועי׳ פסיקתא קומי אורי דף קמ״ה ע״ב א״ר לוי בנוהג שבעולם וע״ש בהערה ל״ה מה שהעירותי בזה.
19 שלא יטעך יצרך. תנחומא וילקוט והזהיר.
20 בנוהג שבעולם. תנחומא וילקוט והזהיר.
21 את מוצא מי שהוא נתון בחושך. תנחומא וילקוט והזהיר.
22 א״ר יהודה בר׳ אלעאי. וכ״ה בילקוט שם רמז שע״ח וכן בוהזהיר דף ק׳ ע״א. ובתנחומא לפנינו א״ר יהודה בר׳ אלעזר, יש לתקן בר׳ אלעאי.
23 השמש הזה. בתנחומא בטעות היום הזה ובס׳ והזהיר יש לתקן במקום בתוך חיקו צ״ל תיקו.
24 כיצד עושין את השמן. תנחומא והזהיר, ועי׳ מנחות פ״ו ע״א במשנה.
25 שנו רבותינו. כ״ה גם בס׳ והזהיר ובתנחומא ליתא המלות ״שנו רבותינו״.
26 שלא כשמן הבדדים. מנחות שם ועיין רש״י עה״ת כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים.
27 תן לו מדה. מנחות פ״ט ע״א:
« הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 26 הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 28 »